הדיווח החברתי,סביבתי ועסקי של ארגונים- היש מקום לאופטימיות?
כתבה: תמר לרום- יועצת ארגונית, מנהלת "לרום-בשאיפה קדימה"
פורסם בירחון "משאבי אנוש"
עד לאחרונה, הסתפקו קרנות השקעה, קרנות נאמנות והרשות לניירות הערך בדו"ח הכספי-חשבונאי של החברות. כלומר, החברה נמדדה בפרמטרים של רווח והפסד כספי. הדוח נעשה בעיקר על ידי משרדי רואי חשבון והווה בסיס עקרי, אם לא יחידי, להחלטה באם להשקיע או לא להשקיע בחברה.
בשנתיים האחרונות, קיים "טרנד" חדש במספר מדינות באירופה (צרפת, בריטניה, הולנד, בלגיה), באוסטרליה ובארצות הברית. אין מסתפקים בדו"ח הכספי הקלאסי, אלא מוסיפים לכל דוח חברה, דיווח חברתי, סביבתי ועסקי של הפירמה. הבורסות השונות, ובעיקר הבורסות האמריקאית, הצרפתית והבריטית, מביאות בחשבון דו"חות חברתיים-סביבתיים ממש כפי שהן מתחשבות בדו"חות הפיננסיים של החברות. קרנות נאמנות בחו"ל מקבלות החלטות השקעה על פי שיקולי TBL; היקף הנכסים שהן מנהלות גבוה מ-2 טריליון דולר בארה"ב לבדה. משמעות הנתון הזה היא שכל דולר מתוך 8 דולרים המנוהלים על ידי קרנות נאמנות, מושקעים מתוך שיקולים חברתיים וסביבתיים.
ה- TBL- Triple Bottom Line הוא בעצם הדיווח המשולש של החברה, המתייחס לפרמטרים: העסקי- כלכלי, החברתי והסביבתי. זהו דו"ח מקיף שמציגות חברות מסחריות לצד הדו"ח הכספי שלהן. הדו"ח מציג שורה של תחומים, כמו, יחסי עבודה, איכות סביבה, בקרת איכות, הכשרת עובדים והיחס אליהם, מיחזור ונושאים נוספים הנוגעים לכל פעילות למען הקהילה והסביבה.
משמעות הדו"ח הזה היא, שעל החברות העסקיות לגבש מדיניות של אחריות חברתית
ופיתוח בר-קיימא Sustainable Development על מנת לשרוד, להתפתח ולהיות אטרקטיביות בשוק ההון.
Sustainable Development – פיתוח בר-קיימא מספק מסגרת להגדרה מחודשת של מדיניות החברתית, סביבתית, כלכלית, במטרה לשפר את איכות החיים, תוך סיפוק הצרכים הבסיסיים של חברי הקהילה. כל זאת תוך שמירה ופיתוח של המשאבים הטבעיים לרווחת הדורות הבאים.
השפעת ה- TBL על מדיניות הארגון
למעשה, גישה זו, שרק מתחילה ובצעדים זהירים ביותר בארץ, הופכת את יחסי ארגון-סביבה לבעלי משמעות שונה מזו שאליה אנו רגילים. הארגון אינו עסוק רק בתחרות עם השחקנים האחרים בסביבה, בניצול מסיבי ואף הרסני של משאבי הסביבה הארגונית ובהשפעה עליה למטרות רווח שלו, אלא בדרכים להיטיב עם הסביבה, על מנת שהיא תשרוד, תהיה איכותית, תתפתח ותניב משאבים לאורך זמן. זוהי גישה תורמת, מתחשבת ומעניקה לאחר, בניגוד לגישה האגואיסטית המעמידה את צרכי הארגון במרכז ותומכת בגישה אגרסיבית, דורסנית למלחמה במתחרים ובכל גורם בעל אינטרס הנוגד את טובת הארגון.
בנוסף לכך, צרכי העובד בארגון הופכים להיות בסדר עדיפות ראשונית, היות ודו"ח ה- TBL בוחן על סמך שאלונים את יחס המעסיק וההנהלה לעובדים ולמשפחותיהם, גיוון של כוח העבודה, הדרכות והשתלמויות לעובדים, אפשרויות קידום והתפתחות קריירה, סביבת העבודה הפיסית באם היא נוחה לעובדים, באם היא בטיחותית ועונה לצרכים האנושיים והמקצועיים ועוד. חברת דנונה העולמית היא דוגמא לחברה שהטמיעה את מדיניות ה-TBL , ומניותיה מככבות בקרנות החברתיות. כשהחליטה לפטר 900 עובדים, דאגה למצבם הכלכלי של המפוטרים. לחלקם סידרה עבודה בחברות הבת, ובחברות אחרות, חלקם קיבלו משכורות במשך שנתיים, וחלקם, שלא מצאו עבודה חליפית, עברו קורס הסבה על חשבון החברה. וכל זאת, בהתאם להתחייבותה לדאוג לעובדיה.
ארגוני איכות הסביבה בודאי משפשפים עיניהם בתדהמה, וחוככים ידיהם בהנאה לנוכח התחשבות הארגונים בסביבה האקולוגית והטבעית, והשקעתם במציאת דרכים למניעת זיהום סביבתי. חברת NIKE, למשל, חתמה על אימוץ מדיניות ה- TBLוהחליפה את הגז המזהם בנעלי "נייק אייר" בחומר ידידותי יותר לסביבה. חברת הדלק SHELL ,המודעת לבעיות שגורמת לסביבה, נוהגת לכנס את התושבים, כל פעם שהיא מגיעה לאיזור חדש, ומסבירה להם את ההשלכות של פעילותה, ואם יש צורך, מפצה את התושבים.
הדו"ח מתמקד, לא רק בחברה עצמה, אלא גם בספקים ובמפיצים שעמם היא עובדת. גם הם אמורים להראות השקעה בהון האנושי, שמירה על איכות הסביבה והצלחה כלכלית.
תפיסת המנהיגות בהשפעת ה- TBL
אין ספק שאימוץ הדו"ח החברתי, סביבתי, כלכלי (TBL) וגישת הפיתוח בר-קיימא גורמים לשינויים בתפיסת תפקיד המנהל-מנהיג בארגון. בנוסף לתפקידי המנהל הקלאסיים, על-פי מינצברג, נוספו עוד שני תפקידים לפחות: התרומה לקהילה והדאגה לאיכות הסביבה. יוצא שמנהל ה- TBL אינו יכול להסתפק בראייה מערכתית של הארגון פנימה, אלא עליו להרחיב את הראייה המערכתית מהארגון החוצה- היינו, לסגל ראייה מערכתית "ארגון-סביבה".
התפיסה המנהיגותית של השקעה בהון האנושי על ידי אימון, חונכות ופיתוח העובדים מקבלת משנה תוקף וגושפנקא נוהלית באמצעות ה-TBL. הגישה של מנהיגות מעצבת, זו המהווה דוגמא אישית בערכיה והתנהגותה וגורמת לעובדים להזדהות עם המנהיג והארגון, מתעצמת בתחום הערכי בכך שמוסיפה לעצמה ולמונהגים ערכים כמו: עזרה לזולת, סיוע לנזקק, שימור איכות הסביבה ואיכות החיים, ולקיחת מחויבות לבנות עולם טוב יותר לדורות הבאים. תפיסה זו של מנהיגות נשמעת כמו "חזון אחרית הימים" וקשה להאמין שרק חיוב הגשת דו"ח ה- TBL יגרום לכך. אין ספק שהדו"ח הוא רק הכלי המסייע ו/או הקטליזאטור בכך שהוא מהווה מסגרת מחייבת. על מנת שהדבר אמנם יתרחש יש לגרום לדרג הבכיר להאמין בתפקידו ותפקיד הארגון לסייע לסביבה ולקהילה. ומתוך הסיוע האמיתי והממושך, יקצרו אף הם את הפירות.
המצב בעולם
חברות ידועות בעולם כבר אימצו מדיניות זו של TBL , כמו: NOVARTIS, ADIDAS, חברת הדלק SHELL, ועוד. והדו"ח החברתי, סביבתי, כלכלי צובר תאוצה ואף מעוגן בחוק בכמה מארצות אירופה ובארה"ב.
המצב בישראל
בישראל הולך הדו"ח החברתי, סביבתי, כלכלי ומתגבש על ידי חברות כמו: NICE, שטראוס, מגדל, קרן ההשקעות הרמס, משרד רואי החשבון זיו האפט, שהיה הראשון שהקדיש מחלקה מיוחדת לדו"ח ה- TBL. אך אלו רק היוצאות מן הכלל. רוב החברות עדיין אינן מעיזות לדווח על פי עקרונות ה-TBL. חלקן מכיוון שלא שמעו על כך, חלקן מהחשש לשקיפות וחלקן מההשקעה הכספית הגבוהה הכרוכה בכך. אין ספק שיישום הדו"ח החברתי, סביבתי, כלכלי במגזר העסקי והציבורי בישראל ישנה את גישתן של חברות וארגונים ללקוחותיהן, לעובדיהן לספקיהן ולקהילה ויעודד את השמירה על איכות הסביבה. בדרך זו, תוחזר מדיניות הרווחה, שהלכה ונעלמה בשנים האחרונות, והצרכים החברתיים המתעצמים במצב הכלכלי הקשה יסופקו.
טובת הכלל וטובת הפרט
מחקרים מראים כי מדיניות ה- TBL טובה לא רק לעובדים, ללקוחות ולסביבה, אלא גם לחברות עצמן. על פי מחקר שנעשה בהרווארד, חברות שאימצו את ה- TBL הראו שיעורי צמיחה הגבוהים פי 4 מהחברות "הרגילות". מסקר שפורסם ב: Society Business Review עולה כי 300 חברות גדולות, שהביעו התחייבות ציבורית לשמירת קוד אתי ולשקיפות, הראו עליה הגבוהה פי 2 עד 3 בשווי השוק שלהן- לעומת שווי של חברות שלא הציגו התחייבות כזאת. אימוץ מדיניות כזו יכולה לסייע בעת משבר כמו למשל, במקרה של רמדיה. כי כשקורה משבר בחברה המציגה שקיפות ודו"ח חברתי, סביבתי וכלכלי, היא תזכה לאמון רב יותר כשתודה בטעויות שעשתה, מה שיעזור לה להתאושש, ויפגע פחות בערכה לטווח הארוך.
סיכום ומסקנות
אין ספק כי רעיון הדיווח החברתי, סביבתי כלכלי של חברות הוא רעיון טוב לכל הצדדים. יהיו מעסיקים שיחלקו על מסקנה זו, וזאת מכיוון שראייתם קצרת טווח: הם מעדיפים שלא להשקיע כסף בפיתוח עובדים ובסיוע לקהילה ולסביבה. אך אלו הרואים מעבר לאפם מבינים שההשקעה הזו כדאית ואף הכרחית להמשך קיומם של ארגונים ולצמיחתם.
המסקנה המתבקשת היא שעל ישראל לאמץ חוק המחייב את כל החברות הבורסאיות, ואף הממשלתיות בדיווח חברתי, סביבתי, כלכלי. בנוסף לכך, יש להביא את המעסיקים והמנהלים להאמין בערכים המונחים בבסיס הדו"ח הנ"ל ולבנות את החזון , האסטרטגיה והיעדים הנגזרים מהם על בסיס ערכים אלו. כתוצאה מכך, חוק זה יהווה מנוף שיווקי ומסחרי אדיר שישקם את מצבה הכלכלי, חברתי של החברה בישראל, ויצעיד אותה לקראת עתיד טוב יותר.
ביבליוגרפיה:
הורסקי, גיל "Triple Bottom Line – המהפכה הבאה בעולם העסקי" מזווית אחרת, דצמבר 2003
חמץ, שגיא "רב הנסתר על המדווח" The Marker אוקטובר 2003
שולמן, סופי "השקעה רק בחברות עם מדיניות חברתית? יש חיה כזו" הארץ 17.12.03
The Soul of Capitalism: Opening Paths to a Moral Economy by William Greider Publisher: Simon & SchusterISBN
Microfinance and the Double Bottom Line: Working Paper on Measuring Social Return for the Microfinance Industry
Business And Human Rights: Dilemmas and Solutions
Edited by Rory Sullivan, Insight Investment, UK ISBN 1 874719 70 5
The Corporate Responsibility Code BookDeborah LeipzigerISBN 1 874719 78 0
שיתופי פעולה:
מכללת חשב
